ב-גיימר
 
 
 
 
 
 
 
ביקות טלויזיה 
רגע לפני העונה השנייה: צפינו ב"מר רובוט" והתמכרנו 

רגע לפני העונה השנייה: צפינו ב"מר רובוט" והתמכרנו

 
ביקות טלויזיה |
 

רגע לפניהעונה השנייה ובעקבות פרס גלובוס הזהב על סדרת הדרמה הטובה ביותר בטלוויזיה, הופעה טובה ביותר על ידי שחקן משנה בסדרת טלוויזיה ומועמדות להופעה הטובה ביותר על ידי שחקן ראשי בסדרת טלוויזיה, קבעתי את יעדי הבא לביקורת: מר רובוט

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 

אתחיל מכך שאספר לכם שלעשות את הביקורת הזאת היה ממש לא פשוט. אני מרגיש שהסדרה תגדל להיות סדרה אגדית כמו שובר שורות או משחקי הכס, ככה שאני מחויב לקוראיי (וכמובן לבוס שלי) להשקיע ברמה שמגיע לסדרה הזאת שאני אשקיע- וזה המון. בנוסף לכך, מתווסף לספינה הרעיון שעומד מאחורי הסדרה - האקינג. האקינג נהיה תופעה עולמית שדורשת תשומת לב ומקבלת אותה בכמה דרכים שונות, אחת מהן היא סדרת מופת זו.

 

העולם משתנה, את כל הנתונים של מדינות, חברות, אפילו החיים הפרטיים שלנו, אפשר למצוא בדרך זו או אחרת בעזרת מחשב (הידעתם- רק 8% מהכסף בעולם הוא כסף פיזי, השאר קיים רק במחשבים). אם מחר חייזרים יפלשו לכדור הארץ ויחשבו שמחשבים שולטים בכוכבנו, אי אפשר יהיה להאשים אותם, המחשבים נכנסו לכל נקיק וחריץ של התחומים הכי קטנים בעולם, שלא נדבר על הגדולים.

 

 

 
מיסטר רובוט
 מיסטר רובוט   צילום: יחצ 
 

מצב זה יוצר כוח חדש בעולם- האקרים. אותם אנשים שלומדים איך להיכנס לחריצים של האינטרנט ולשאוב את מה שברצונם לשאוב ולשנות את מה שברצונם לשנות. דוגמא מושלמת לכך תהיה קבוצת אנונימוס,קבוצת האקרים עולמית, אשר נאבקו בכנסיית הסיינטולוגיה בקנה מידה עולמי וכיכבו בחדשות. אנונימוס בהחלט פגעו בסיינטולוגיה ואפילו הובילו את הדרך לתוכניות ומחקרים על הנושא שיצא לאור. אקצר ואטען שבעולם של היום, האקרים מחזיקים אותנו בביצים.

 

חזרה לענייננו. אליוט,גיבור הסדרה, הוא עובד פשוט בחברת הייטק ביום, האקר מוכשר בלילה וחולה סכיזופרניה 24/7. האקר אשר תמיד יודע מול מי הוא עומד, ואם אותו אדם חשוב לו, משתמש בכישוריו על מנת להטיב לו. הצופה בתוכנית רואה את עולם הסדרה דרך עיניו של אליוט, ככה שקשה להבדיל בין הזיות שנגרמות בגלל המחלה לעומת דברים שבאמת קורים (קצת כמו שאטר איילנד). באופן זה אליוט (סוג של) שובר את הקיר הרביעי ומדבר אלינו, אך בעולמו, אליוט למעשה מדבר לחבר דמיוני שהמציא במודעות מסיבה לא ברורה.

 

 

 
מיסטר רובוט
 מיסטר רובוט   צילום: יחצ 
 
 

המבט של אליוט, וכיוצא בזאת, של התוכנית על החברה הוא מבט מאוכזב וממורמר. מסביר אליוט לפסיכולוגית: אנחנו חברה של פחדנים, מפגיזים את עצמנו בתגובות חסרות טעם (פייסבוק, טוויטר) מחביאים את ה"אני האמיתי" וקוראים לזה "פתיחות", "אינטימיות". הגיבורים שלנו הם אנשים כמו סטיב ג'ובס, אשר הרוויח מיליארדים על גבם של ילדים סינים, לאנס ארמסטרונג, שהשתמש בסמים על מנת לשבור שיאים או ביל קוסבי, שחקן אהוב שהואשם בתקיפות מיניות. אנחנו עושים את כל זה מכיוון שכואב לא להעמיד פנים, ואנחנו בתור חברה של פחדנים, מפחדים מהכאב.

 

 

בסדרה, אליוט יוצא למלחמה (ממוחשבת כמובן) נגד תאגיד עולמי אשר מחזיק כ70% מנתוני האשראי בכדור הארץ. זוכרים שאמרתי לכם שרק 8% מהכסף בעולם הוא פיזי? כאן אליוט נכנס לתמונה. אליוט מתכנן להרוס את נתוני האשראי שבבעלות התאגיד, וכך, למחוק את החובות של מיליארדי אנשים מצד אחד, ולהשוות את עשירי העולם לכולם (על ידי מחיקת הונם) מצד שני.

 

החל מהפרק השני, הסדרה עוקבת אחרי שלוש דמויות ולא רק אליוט. האחת היא אליוט כמובן. הדמות השנייה היא דמותה של אנג'לה, חברת ילדות של אליוט, אשר עובדת עם אליוט ביום אך לא מודעת להיותו האקר. עיקר סיפורה מתמקד בהסתבכות שנובעת מהאקר שעושה לה בעיות. הדמות השלישית היא טיירל ווליק, בחור בן 30 (פלוס מינוס) אשר התקדם בדרגים בתאגיד המרושע, שאותו אליוט רוצה להרוס, ושם את עיניו על תפקיד אפילו גבוהה יותר, סיפורו מתמקד בדרכו לאותה עליית מדרגה. מבחינת ביקורת, כשמתחילות סצנות על אנג'לה אני מאוכזב. לעומת זאת אני לא יכול לקבל מספיק מדמותו של טיירל, עד כדי רצון עז לספין-אוף.

 

 

 

 
מיסטר רובוט: טיירל ווליק
 מיסטר רובוט: טיירל ווליק   צילום: יחצ 
 

כעת, לביקורת: הסדרה מרגישה כמו סימפוניה של מוצרט, כל הכלים נמצאים ומתפקדים מצוין בשם עצמם, אבל כשהם מתחברים, הם יצירת מופת. הביקורות הבלתי פוסקות על החברה, הגאונות שבכתיבה, בנאומים של הדמויות, במורכבות של הדמויות הראשיות, בייצוג תופעה עולמית שעדיין לא הוצגה ככה לציבור הרחב, אפילו המוזיקה, הכול הרגיש נכון. כבר בפרק הראשון נכנסתי כל כך עמוק לתוכנית עד כדי מצב שצעקתי למסך :"נו כבר! קום!" (ואני אף פעם לא עושה את זה). בנוסף, אין בעיה לצפות בה שוב ועדיין להנות וללמוד פרטים שלא שמת לב אליהם בפעם הראשונה.

 

אני יודע שלפי איך שדיברתי על התוכנית עד כה, לא האמנתם שיגיע חלק של חסרונות, אבל הנה הוא כאן. שלוש בעיות, האחת כבר הוזכרה שתי פסקאות למעלה: הסייד סטורי על אנג'לה לא ברמה של עלילת אליוט או טיירל, וזה מאכזב. בעיה שנייה, היא שהצופה חייב לדעת מונחים מינימאליים על מחשבים (דוגמא "irl" - in real life), אחרת יש אפשרות להרגיש אבוד. לבסוף, ישנם אנשים שטענו בפניי שהחל ממאורע כלשהו (תנשמו עמוק, לא "מספיילר") הם הרגישו שהסדרה פנתה לכיוון אופרת סבון. אני האמת לא ראיתי את זה כך אלא בתור אירוע דרמטי מזעזע שהיה צריך לזעזע את ביטחון הצופה. בכל זאת אחשיב זאת כחיסרון כי לא רק אדם אחד טען זאת.

 

לסיכום, התאהבתי בסדרה ובהחלט אמליץ לאמיצים שבכם לראות קצת ביקורת על חברתנו מכיוון שונה מהרגיל.

11010111 10101001 11010111 10011100 11010111 10010101 11010111 10011101
"שלום" בקוד בינארי.

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by